טעימות אמריקאיות

אזור צפון אמריקה הוא מהמגוונים והמרתקים ביותר בעולם. יש בו מגוון נופי אדיר – מהקרחונים העצומים של אלסקה והרי הרוקי המושלגים, דרך יערות הסקויה והמפלים השוצפים של פארק יוסמיטי ועד לקניונים המדבריים של אריזונה ויוטה. אבל המגוון של צפון אמריקה הוא לא רק נופי, אלא גם תרבותי. מיליוני מהגרים מכל העולם הגיעו לארצות הברית במהלך השנים ויצרו פסיפס תרבותי מרתק ויוצא דופן, שהותיר את חותמו בתרבות ובאמנות. הנה כמה טעימות מהמגוון האמריקאי יוצא הדופן:

עוצמת הטבע בצפון אמריקה
הטבע בצפון אמריקה הוא פראי, עוצמתי ומגוון מאוד. במרחבים העצומים של צפון אמריקה אפשר לראות מגוון מסחרר של תופעות טבע ונופים.

הרי הרוקי – רכס הרים במערב אמריקה הצפונית, המשתרע בשטחן של ארה”ב וקנדה. אורכו של הרכס, המתאפיין בפסגות חשופות ומחודדות, הוא 4,800 ק”מ, ורוחבו כ-550 ק”מ. הפסגה הגבוהה ביותר בצד האמריקאי היא הר אלברט שבקולורדו, (4,401 מ’), והפסגה הגבוהה ביותר בצד הקנדי היא הר רובסון (3,954 מ’). לצד ההרים, שפסגותיהם מושלגות, מציע האזור נופים מרהיבים של קרחונים ושדות קרח, יערות מחטניים צפופים, אגמים תכולים ומגוון גדול של בעלי חיים, כמו דובים שחורים, דובי גריזלי ואיילים.

הגייזרים של יילוסטון – הפארק הלאומי יילוסטון, ששוכן בצפון-מערב ארה”ב ומהווה חלק מרכס הרי הרוקי, הוא אחד הפארקים הגדולים, המעניינים והמגוונים באמריקה הצפונית, ולא בכדי. זהו הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בעולם כולו. על אף שיש בפארק נופים של הרים, יערות ואגמים, הוא מפורסם בעיקר בפעילות הגעשית שלו. באזור התרחשו, כבר לפני מאות אלפי שנים, התפרצויות געשיות עזות, אשר אחראיות לנופים שאנחנו רואים בפארק עד היום. התופעה המרתקת מכולן היא הגייזרים – ביילוסטון יש כ-400 גייזרים, יותר ממספרם בכל שאר העולם! בין השאר, נמצא כאן הגייזר הגבוה בעולם, המכונה גייזר ספינת הקיטור, שיכול להגיע לגובה 120 מטר. מפורסם ממנו הוא גייזר הזקן הנאמן, שנקרא כך משום שהוא מתפרץ בתדירות גבוהה ובאופן קבוע, במרווח זמן ממוצע של שעה וחצי.

יערות הסקוויה של קליפורניה – הטבע בארה”ב שובר שיאים רבים. בין היתר, כאן תוכלו לראות את העצים הגבוהים בעולם, עצי הסקוויה (המכונים גם רדווד, בשל גזעם שצבעו חום-אדמדם). עצים אלה הם שיאנים לא רק בגודלם אלא גם בוותק שלהם – גילם יכול להגיע לכ-2,300 שנה ואף יותר. העצים נפוצים בדרום רכס סיירה נבדה שבמדינת קליפורניה. את הריכוז הגבוה ביותר שלהם ניתן לראות בפארק הלאומי סקוויה, שבו נמצא גם העץ המכונה גנרל שרמן, אשר נחשב לעץ הגדול בעולם מבחינת נפחו. ריכוזים גדולים נוספים של עצי סקוויה יש גם בפארק הלאומי קינגס קניון ובפארק הלאומי יוסמיטי, שבו שלוש חורשות של עצי סקוויה ענקית לצד צוקי גרניט, מפלים ונחלים.

מפלים – אמריקה הצפונית התברכה בשפע מים מעורר קנאה, שניתן לראות באגמים הגדולים ובנהרות העצומים, ויותר מכל במפלים שנופלים בשצף. המפלים המפורסמים ביותר באמריקה הצפונית הם מפלי הניאגרה, ששוכנים במזרח היבשת, בגבול שבין ארה”ב וקנדה. המפלים רחבים במיוחד – גובהם בצד הקנדי מגיע ל-51 מטר ורוחבם ל-675 מטר, ואילו בצד של ארה”ב גובהם מגיע ל-30 מטר ורוחבם ל-323 מטר. עצמת הזרימה במפלים היא אדירה, ומשמשת לייצור אנרגיה הידרו-אלקטרית. מפלים מפורסמים אחרים הם מפלי יוסמיטי שבפארק הלאומי יוסמיטי. אלו הם מפלי המים הגבוהים ביותר באמריקה הצפונית – הם נופלים בשלושה מקטעים וגובהם הכולל מגיע ל-739 מטר.

הקניונים המדבריים של יוטה ואריזונה – לצד נופים ירוקים ושפעי מים, אמריקה הצפונית התברכה גם בנופים מדבריים מרשימים, כפי שניתן לראות בקניוניים הנפוצים בדרום-מערב ארצות הברית, בעיקר במדינות יוטה ואריזונה. הקניון הגדול ביותר הוא הגרנד קניון שבצפון מדינת אריזונה. כשמו כן: אורכו 443 ק”מ והמרחק בין שתי גדותיו מגיע בנקודה הרחבה ביותר ל-30 ק”מ. בתחתיו של הקניון העמוק זורם נהר הקולורדו בפיתולים מרשימים. מלבד הגרנד קניון, במערב ארה”ב יש עוד הרבה קניונים מרשימים, כמו קניון אנטילופ באריזונה, הקניונים בפארק הלאומי קניונלנדס וקניון ברייס ביוטה.

החלום האמריקני
אמריקה הצפונית היא לא רק מגוון נופי עצום, אלא גם פסיפס תרבותי מרתק, תוצר של המהגרים שהגיעו מכל קצוות תבל בעקבות החלום האמריקני – אותו אתוס תרבותי שכל מי שיעבוד קשה יוכל לזכות להצלחה ושגשוג במה שכונה “ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות”. החלום האמריקני משך מהגרים רבים, בהם כאלו שנרדפו בארצות מוצאם, כמו היהודים, אחרים שהגיעו כי רצו בחופש דת ורבים שבאו מסיבות כלכליות, דוגמת ההגירה הגדולה מאירלנד באמצע המאה ה-19 בעקבות הרעב הגדול. לצד רבים שהגשימו את החלום האמריקני, רבים נותרו מאחור, בעיקר מקרב קבוצות המיעוטים, והפערים החברתיים והכלכליים התעצמו.

אחת הערים שמסמלת יותר מכל את החלום האמריקני היא ניו יורק, תמצית כור ההיתוך האמריקני. שיאה של ההגירה לניו יורק היה בשנים 1910-1880, אז הגיעו לעיר 17 מיליון מהגרים מכל קצוות תבל – יהודים ממזרח אירופה, אירים, איטלקים, היספאנים, סינים ועוד. כל אחת מהקבוצות האלו התיישבה באזור אחר וכך נוצרו שכונות המזוהות עד היום עם קהילה כזו או אחרת, כמו צ’יינה טאון, ליטל איטלי או ווילאמסבורג שבברוקלין, שם חיה קהילה יהודית גדולה. בכל אחת מהשכונות האלה ניתן להתרשם מהתרבות הייחודית, מהמסעדות, החנויות, השווקים והחגיגות של כל קהילה (אם כי חלקן הפכו תיירותיות למדי).

מוזיקה – פולק, ג’אז ורוק’נ’רול
בארצות הברית נולדו לא מעט סגנונות אשר השפיעו על עולם המוזיקה כולו. אחד הסגנונות האלה, אשר ממנו נולדו זרמים מוזיקליים רבים אחרים, הוא מוזיקת הפולק – מוזיקה עממית, אשר מתאפיינת לרוב בנגינה בגיטרה אקוסטית או קלאסית, לצד כלי נגינה נוספים כמו מפוחית פה, כינור ואקורדיון. לא רק למנגינה יש חשיבות אלא גם למילים, אשר לרוב מספרות סיפורי עם ישנים או מוחות כנגד עוולות חברתיות. כמה מאומני הפולק הבולטים ביותר הם וודי גאת’רי, משורר וזמר שהרבה לכתוב שירי מחאה למען זכויות העובדים ונגד ההפרדה הגזעית; פיט סיגר, זמר פולק ושירי מחאה שפעל בשנות החמישים והשישים; ג’ואן באאז, שפעלה בעיקר בשנות השישים, ובוב דילן, אחד מגדולי הכותבים במוזיקה האמריקאית, שהמעבר שלו לגיטרה חשמלית בפסטיבל הפולק בניופורט ב-1965 עורר סערה בעולם של גיטרות אקוסטיות.

סגנון אמריקאי בולט נוסף הוא הבלוז, שהחל את דרכו בשירת העבדים השחורים בשדות הכותנה של אזור המיסיסיפי ועבר גלגולים רבים עד לסגנון הרוק-בלוז הפופולרי של סוף שנות ה-60. שני הסגנונות האלו, הפולק והבלוז, השפיעו של הרוק’נ’רול, שהתפתח בשנות החמישים. על אף שניתן לזהות ברוק’נ’רול את המקורות, זוהי מוזיקה מהירה ושמחה יותר, הכוללת שימוש בכלים אלקטרוניים, דוגמת גיטרה חשמלית ואורגן חשמלי.

אי אפשר לדבר על המוזיקה האמריקאית בלי להזכיר את הג’אז, שנולד והתפתח בניו אורלינס בראשית המאה העשרים. צאצאי העבדים השחורים שחיו בעיר נחשפו למוזיקה שהביאו איתם המתיישבים הלבנים מצרפת ומספרד, עם ההרמוניה וכלי הנגינה המערביים, וכך נולד הג’אז. סגנון הג’אז הראשון שנולד היה דווקא הדיקסילנד, כשתזמורת האוריג’ינל דיקסילנד ג’אז בנד היתה הראשונה להקליט תקליט ג’אז (מעניין לציין, שכל חברי הלהקה היו נגנים לבנים מניו אורלינס). הפריצה הגדולה של הג’אז היתה בשנות ה-30, אז נולד הסווינג, סגנון קצבי יותר שנועד לריקודים, והיה מזוהה עם אמנים כמו לואי ארמסטרונג, דיוק אלינגטון, בני גודמן ועוד. בהמשך נולדו סגנונות נוספים, פחות מסחריים וקצביים ויותר אמנותיים. כך או כך, ניו אורלינס נותרה עד היום הבירה הבלתי מעורערת של הג’אז, והמוזיקה מתנגנת בעיר בכל מקום – באולמות, במועדונים, בברים, ברחובות ואפילו בלוויות.

אלסקה הפראית
אלסקה, המדינה הגדולה ביותר בארצות הברית, והצפונית מכולן, היא מדינה מרתקת, שמשכה מאז ומתמיד מגלי עולם והרפתקנים רומנטיים. הקור העז, הבידוד ותנאי החיים הלא פשוטים הפכו את אלסקה לאחת המדינות הפחות מיושבות בארה”ב ובעולם כולו (רק 750,000 איש מתגוררים בשטח של 1.7 מיליון קמ”ר). עם זאת, האקלים אחראי גם לנופים הבראשיתיים, אשר הופכים את הביקור כאן לחלומו של כל חובב טבע ונוף: קרחונים מכסים יותר ממחצית משטחה של המדינה, פסגות אדירות (בהן ההר הגבוה ביותר בארה”ב, מקינלי, שמתנשא לגובה 6,168 מ’), נהרות, אגמים ויערות צפופים. בטבע הפראי הזה אפשר לפגוש מגוון גדול של בעלי חיים – לווייתנים, דובים, זאבים, שועלים, איילים ועוד. גם הזוהר הצפוני, שנראה באלסקה במיטבו בחודשי החורף, תורם לעוצמת הביקור כאן.

לצד תיירים הרפתקנים, אלסקה משכה במהלך השנים שלל טיפוסים מעניינים, מהרפתקנים רומנטיקנים, שמאסו במוסכמות החברתיות וחיפשו מקום בו יוכלו לחיות בבדידות ושלווה ועד מחפשי הזהב שהגיעו לכאן בסוף המאה ה-19, בעקבות מצבור זהב אדיר שהתגלה באזור נהר יוקון ב-1896 (רובם המכריע הגיעו לאלסקה באיחור ונותרו חסרי כל). מפתיע לגלות, אבל באלסקה, בעיקר בעיר אנקורג’, חיה גם קהילה יהודית המונה כמה אלפים, והמהווה את הקהילה היהודית הצפונית בעולם.